הצצה לשופטי ביהמ"ש העליון "מאחורי הקלעים"

כתב העת "עלי משפט" במהדורה חדשה –

"תשעה מן העליון – הרהורים שלאחר השפיטה"

 עורכים ומראיינים:

שימי קדוש

אפריים דה האס

עורך ראשי – כבוד השופט רחמים כהן

כתב העת "עלי משפט", כרך ז', של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, היוצא לאור בימים אלה, מעניק לקוראיו הזדמנות חד-פעמית ויוצאת דופן להכיר את השופטים שמאחורי ההלכות הגדולות והמשמעותיות שעיצבו את פני המשפט והחברה בישראל.

כתב העת כולל ראיונות עם 9 שופטי בית המשפט העליון בדימוס ובו הם עונים לראשונה על שאלות לגבי תפקיד השופט, בחיי היום יום ובעיקר בלילה לפני הכרעה, השפעת התפקיד על המשפחה הקרובה, החיים לאחר הפרישה, חרטה על פסקי דין שניתנו, האם הכול שפיט ?, דת ומדינה, אקטיביזם שיפוטי, הוצאות משפט, ועוד.

את כתב העת מלווה מאמרו של יובל אלבשן אשר מנסה להבין האם "ענקי המשפט" של פעם כבר לא קיימים, מה דרוש לשופט להפוך למנהיג משפטי של ממש, האם המשפט הפך לפוליטיקה המשקפת את האינטרסים של בעלי הכוח בחברה, ועוד שאלות שמביאות למסקנה שמערכת המשפט עברה תהליך של הפרטה והשפיטה נהפכה ל"סחורה" ולא כפי שהיתה בעבר "שירות ציבורי". השופטים נהפכו לתעשייני משפט שלא נמדדים רק באיכות עבודתם אלא בעיקר בהספקים הכמותיים שלהם. והשופט הראשון שהבין שחוקי המשחק השתנו היה הנשיא אהרן ברק. ולכן בנה את עצמו ואת חבריו כ"כוכבי משפט". לדעתו ככל שמערכת המשפט הואנשה כך גם נחלשה. ככל שגדל העניין בשופטים כפרטים, כך ירד האמון הציבורי בביהמ"ש.

כתב העת הוא פרי יוזמתם של שימי קדוש ואפרים דה האס – בוגרי  משפטים במרכז האקדמי למשפט וכלכלה ברמת גן, אשר יצאו לראיין את תשעת השופטים בדימוס במסגרת כתב העת האקדמי "עלי משפט" בעריכת כבוד השופט רחמים כהן.

להלן מקצת ציטוטים מתוך הראיונות עם השופטים:

הש' מאיר שמגר: "בראש הועדה לבחירת שופטים צריך לכהן נשיא ביהמ"ש העליון…כיו"ר עליו להכיר את האנשים הראויים לכהן כשופטים"…"בביהמ"ש העליון שופט צריך להיות ברמה משפטית כזאת שכל אחד מן הנושאים המשפטיים אינם זרים לו. אם זה תחום חדש אז הוא ילמד…בביהמ"ש העליון צריכים להיות שופטים שמסוגלים לטפל בכל בעיה משפטית"…ובנימה אישית – "אני אוהב את כל סוגי המוזיקה…אוהב ג'אז, אבל גם מוסיקה קלאסית".

הש' צבי טל: ""יש ציבורים שחוסר האמון שלהם במערכת הוא פועל יוצא לא מאקטיביזם שיפוטי, אלא מהשקפות העולם הכמעט חד-גוניות של שופטי בג"צ…שפוגעות הרבה פעמים בערכים מסורתיים"…"רואה את ההתנתקות ואת חוק פינוי-פיצוי בעין לא טובה…חושב שביהמ"ש פעל לא כשורה ושהחוק לא בסדר…אנשים איבדו את חייהם, את מקור פרנסתם…עד היום אני לא יודע למה הם עשו את זה"…לגבי חוק טל: "יש עוד ציבור שלא משרת בצבא – הציבור הערבי. מבינים שקשה להם. ולחרדים לא קשה ?"… ובנימה אישית – "אשתו של כל שופט תעיד עליו כי יש לילות שהוא לא ישן והוא בלבטים קשים עד שהוא מחליט"…"לא יודע אם מתגעגע לכס השיפוט…אני לא נוהג לשקוע בנוסטלגיה".

הש' אליעזר גולדברג: "כל אלה שתוקפים את ביהמ"ש העליון מגיעים אליו בסופו של יום"…"יש דרך התנהגות שהציבור מצפה ששופט ינהג על פיה…הליכה לאירועים פומביים… עשויה להעמיד את השופט במצבים לא נעימים"…לגבי פרשת בראון חברון – "סברתי ששר המשפטים היה צריך להסביר מדוע הוא לא הביא את עמדתו של נשיא ביהמ"ש העליון לגבי המינוי, כדי שבפני ראש הממשלה והשרים יהיו כל הנתונים להחליט"… ובנימה אישית – "אני חושב שמינימום של פעילות פנאי, אדם יכול להשיג גם כשהוא שופט. במשך כל תקופת כהונתי לא ישבתי בבית קפה…עם זאת ראיתי הצגות, הלכתי לקונצרטים…שופט איננו מנותק לגמרי מכל הוויות העולם".

הש' יצחק אנגלרד: "לנו (בתי המשפט) אין עצמאות מוחלטת ולא רק בענייני כספים. גורמים חיצוניים מתערבים כמעט בכל נושא, כולל בנושא המינויים וזוהי לטעמי בעיה חמורה"…"רק שופטים צריכים למנות שופטים. על רקע התנאים המיוחדים בארץ, ההתערבות של אנשי פוליטיקה במינוי שופטים היא מסוכנת מאוד לאי-תלותה של מערכת השפיטה"… ובנימה אישית – "עוד כילד חלמתי להיות משפטן, אך הוריי לא התלהבו. הם רצו שאהיה כלכלן או מהנדס…והנה, כל הילדים שלי הם משפטנים, אף שהצעתי להם לא להיות עורכי דין".

הש' דליה דורנר: "כזה הוא ביהמ"ש העליון: תזמורת של סוליסטים"…"הדרך הנכונה להתגבר על השחיתות היא שהציבור יקיא מקרבו את הפוליטיקאים המושחתים בכך שלא יצביע עבורם, אבל אם הפוליטיקאי המושחת נחשב לאדם פיקח ומי שמעמיד אותו לדין נחשב למנוול, התוצאות הן עגומות"…"יש לנו עודף חוקים, בעייתנו היא בעיה של ביצוע"… ובנימה אישית – "אני זוכרת את עצמי יושבת בלילה עם ערימות תיקים…הגעתי לביהמ"ש בשמונה בבוקר ונשארתי עד תשע בערב. כך יום יום, כולל יום שישי עד כניסת השבת, משך 11 שנים. אלו חיים קשים"…"אני שומעת מוזיקה קלאסית. כתבתי פסקי דין עם מוזיקה…אני מסוגלת לעשות את שניהם"…"אני מרגישה שעזבתי את העבודה באמצע".

הש' יעקב טירקל: "לא עשינו מספיק בתחום החברתי כדי להיטיב עם כל מיני אוכלוסיות בישראל…האם עשינו מספיק לגבי האוכלוסייה הערבית ?"…"כל חיי כשופט הייתי בדעה ששופט צריך להביע את דעותיו רק במסגרת הכרעת הדין ולא מחוץ לה…הערות שמשמיע השופט באולם המשפט יכולות להתפרש כהבעת דעה…נכון שיש שופטים שנוהגים כך…כך גם לגבי התבטאויות של הנשיא ברק…"ובנימה אישית – "מאז ומתמיד חשובה בעיניי ההתחשבות באיש הקטן…להוריי לא היה כסף לרכוש עבורי עריסה, אז הם הניחו אותי בארגז עץ מרופד ששימש לאריזת תפוזים"…"אני לא זוכר פסק דין ששגיתי בו…אף פעם לא טעיתי"…"מקצועו של שופט הוא מקצוע של אדם בודד, הייתי אומר אף שזהו שיא הבדידות".

הש' מישאל חשין: "על הטחת האשמה במה שמכונה נערי האוצר, אני מסתכל בעין לא טובה…נכון שיש להם כוח אדיר, אבל האחראי הוא שר האוצר"…"הפוליטיקאים רוצים להכניס אנשים שחושבים בראש אחד אתם…גזר דין מוות למערכת המשפט"…"תולים בכל כיתה תמונות של נשיא המדינה, של ראש הממשלה…קשה עליי המנהג…מתאים לסוריה"…"ככל שהמדובר בסמכות לטפל באלימות היא מונופול של המדינה…מעורר אפשרויות של פרוטקציה…באותו אופן אינני מסכים ששוטרים צריכים לשמור על משחקי כדורגל"…ובנימה אישית – "קראתי לשופט פרש בודד בערבות החוק והמשפט…החיים הם ממש מתחת לאדמה, כמו כורה בפולין שנמצא מתחת לאדמה"…"גיל שבעים זה גיל צעיר מדי לפרישה".

הש' אהרן ברק: "מעולם לא אמרתי כי הכול שפיט…האידיאלי הוא שכל דבר צריך להיכלל בסמכות של בימ"ש כלשהו"…"אני חושב שיש הרבה שופטים שהם יותר אקטיביסטים ממני…אצלי יש עקביות, יש קו מסוים של אקטיביזם ועצם קיומו מעיד על שמרנות"…"לא תמצאו ולו שופט אחד שאומר שחוק צריך לפרש רק לפי לשונו. עם זאת כל השופטים סבורים שבפירוש החוק יש ללשון מקום מרכזי"…"פסיקה בדרך כלל לא מחזיקה הרבה זמן. פסיקה זה כתיבה על קרח: שמש חזקה וזה נמס"… ובנימה אישית – "בוודאי שקיימים כמה פסקי דין שהיום הייתי כותב אחרת…ודאי שהיו לי טעויות…יש להבין שהתמניתי לשופט בגיל 42, עברו כ-30 שנה, זה אותו שם, אבל זה לא אותו אדם"…"אני חושב שסיימתי עם העשייה הציבורית…מספיק. תפיסתי את עצמי היא לעבור לפרק אחר בחיים…התכניות הן רבות".

 לראיונות המלאים הקש על הלינק המצורף:

http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat.htm#2009